רודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו-יורק לשעבר, התגלה במלוא שיעור קומתו ובמלוא סמכותו בעיצומו של התוהו ובוהו שאיים להשתלט על ניו-יורק אחרי התקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי ב- 11 בספטמבר 2001. התנהגותו בתקופה קשה כל כך, סמוך לסיום תקופת כהונתו השנייה כראש-העיר, הועלתה על נס ברחבי העולם כמנהיגות בהתגלמותה.
ג'וליאני, שעם כניסתו לתפקידו ירש עיר שורצת פשיעה, היה אחד מראשי-העיר המוצלחים ביותר של ניו-יורק בכל הדורות. הוא גייס את כל ניסיונו, את תכונותיו הייחודיות, את הכריזמה שלו, את אמות-המידה הבלתי מתפשרות שלו לגבי מצוינות ואת נאמנותו הבלתי מסויגת לאנשיו, והצליח להתמודד עם האתגרים שניצבו לפניו.
כל הישג מוצלח – שהבולט ביותר ביניהם היה הפיכת העיר למקום בטוח יותר לתושביה – חיזק את אמונתו של רודי בעקרונות המתאימים לכל מנהיג, בין שהוא עומד בראש מטרופולין, תשלובת ענק בינלאומית או קבוצת ספורט – יהיו אשר יהיו גודלם או טיבם.
בספר מרתק זה מתאר ג'וליאני את עקרונות המנהיגות שבהם הוא מאמין, כשהם זרועים סיפורים אישיים: כיצד למד בשיעורי האגרוף כמה חשוב לשמור על קור רוח כשתוקפים אותו ולעולם לא להיכנע לבריונים; כיצד הניעה אותו אהבת הקריאה ללמוד בכוחות עצמו, כדי שלא ייאלץ לסמוך על אחרים, וכיצד יכולתו לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון, על בסיס המידע הנכון, באה לידי ביטוי גם בעבודתו וגם במאבקו בסרטן הערמונית.
מנהיגות, בעיניו של ג'וליאני, היא רחוב דו-סטרי. זוהי אמנם זכות יתר, אבל היא מטילה גם אחריות כבדה – החל מעיצוב מבנה ארגוני התואם את מטרות הארגון, דרך גיוס צוות מצליח וכלה בסיכונים הנחוצים ברגעים בלתי צפויים.
מנהיג, מסביר ג'וליאני, חייב לגבש לעצמו עיקרי אמונה מוצקים, לזהות אותם ולפעול על-פיהם, ותמיד יהיה אחראי לתוצאות. וכך, נאמן לעקרונותיו, בהפגנת מנהיגות מעשית ופעילה, התעלם ג'וליאני מיועצי משרד-החוץ האמריקני ובא לישראל בדצמבר 2001, לביקור של הפגנת סולידריות.
