ניהול תזרים מזומנים כפעילות עסקית שוטפת

 

תרבות התשלומים והמינוס, שמאפיינים את משקי הבית הפרטיים בישראל, אינם פוסחים על המגזר העסקי בארץ, המלווה במוסר תשלומים ירוד ובדחיית תקבולים.

בעוד שרשתות וחברות ענק שולטות בשוק וקובעות את תנאי האשראי, בעלי העסקים הקטנים, אשר מהווים רוב מכריע, נאלצים לעיתים לעבוד בתנאי אשראי קשים.

מהם קשיי תזרים בעסק?

קשיי תזרים ממושכים עלולים להביא להידרדרות מהירה ולקריסה של העסק.

תקנות בנק ישראל כיום, אינן מאפשרות עוד חריגה בחשבונות הבנק, ומחייבות את בעל העסק, עוד יותר מבעבר, להיות ער לניהול חשבון הבנק ותזרים המזומנים. פירוש הדבר הוא כי על בעל העסק לבצע תחזיות, מעקב ובקרה אחר התקבולים והתשלומים הצפויים, על מנת להיערך בהתאם לקשים צפויים בתזרים. 

ניהול תזרים מזומנים באופן שוטף יידרש כאשר קיים פער עקבי ושלילי בין תקבולי העסק לתשלומיו. תופעה זו תאפיין עסקים בהקמה או בשלבי חדירה. עסקים אלו עדיין אינם נהנים מאמון של הספקים. מנגד, מתוך רצון לגייס לקוחות ולחדור לשוק, נאלצים עסקים אלו לאפשר ימי אשראי רבים ללקוחותיהם.

גם עסק הנמצא בשלבי צמיחה נדרש להעריך את התזרים הצפוי. לעיתים בעלי עסקים ממהרים לגדול באופן חד במחזור המכירות, מתוך ראייה חד מימדית של רווחיות. יש לזכור, כי גידול מהיר במחזור המכירות עלול לגרום לבעיות תזרים אקוטיות, אשר לא יאפשרו ליהנות מהרווח. צמיחה מהירה מלווה בגידול מיידי בהוצאות עקב רכישת מלאים, גיוס עובדים וגידול בהוצאות שיווק ומכירה. התקבולים צפויים מאוחר יותר. 

גורם נוסף לפער תזרימי עקבי הנו סוג לקוחות העסק. עסקים הנשענים על לקוח עיקרי וגדול כגון רשת קמעונאית או גוף מוסדי, נאלצים אף הם לספוג תקבולים מאוחרים לטובת מחזור מכירות ורווחיות.

התמודדות עם פער תקבולים ותשלומים יצריך שינוי בשיטת הגבייה מהלקוחות, ניהול מו"מ מול ספקים לשם הארכת ימי האשראי, ושינויים במבנה המימון תוך התייעצות ושיתוף פעולה עם הבנק.  יתכן כי העסק סובל רק מבעיות תזרים נקודתיות בשל השפעות עונתיות. 

גן אירועים, אשר יספוג צמצום משמעותי בהכנסותיו בעונת החורף, עלול להיתקל במצב בו ההכנסות אף לא מכסות את התקורות (שכירות, מסים וכד'). עסקים מסוג זה צריכים להיערך לבעיות תזרים ולשמור על רזרבות.  

לסיכום, הצלחת העסק מתבטאת בתרגום הרווח למזומנים. דו"ח רווח והפסד של העסק יכול להעיד על רווחיות גבוהה, אך בעל העסק לא יזכה ליהנות מהמזומנים אם העסק יסבול מתזרים שלילי ממושך מפעילות שוטפת. לכן, מלבד ליכולת ניהולית, שיווקית ומקצועית, נדרשת מבעלי העסק הבנה בניהול פיננסי של תזרים המזומנים "עם יד על הדופק". 

 

מאמר מאת: יצחק אופנר מנהל תיקים בכיר במעוף.​​​

 

עסקים חברתיים בישראל

מהו עסק חברתי? יותר ויותר יזמים בישראל חושבים לפתוח עסק המקדם מטרה חברתית או סביבתית בהתנהלות עסקית או במילים אחרות- יזמות חברתית.

המאמר נכתב ע"י מנהל ליווי עסקי במעוף

​​עסקים חברתיים בישראל קיימים מזה כשני עשורים. יותר ויותר יזמים בישראל חושבים לפתוח עסק המקדם מטרה חברתית או סביבתית בהתנהלות עסקית – או במילים אחרות- יזמות חברתית. 

זה מאוד אופנתי בימים אלה לדבר על עסק חברתי. חברות רבות מנסות להציג את עצמן כעסקים חברתיים, לעיתים, על מנת לזכות בנקודות זכות אצל הצרכנים. חשוב לזכור, שלא כל חברה או עסק המציגים את עצמם ככאלה, הם עסק חברתי אמיתי. 

במאמר זה ננסה לגלות מהו בכלל עסק חברתי? 

מה עסק כזה צריך לקחת בחשבון ומהם האתגרים העומדים בפני יזם שרוצה לפתוח עסק מהסוג הזה?

נכון להיום, עדיין אין הגדרה חד ערכית שאפשר להתייחס אליה בנוגע לעסקים חברתיים. 

בפשטות ניתן לומר, שעסק חברתי הוא גוף שתורם לחברה בדרך כלשהי ומקדם מטרה חברתית או סביבתית באמצעות כלים עסקיים. בניגוד למודל הקלאסי של מלכ"רים, העסק החברתי מקיים פעילות עסקית ועל ידי כך מקיים את עצמו  

על מנת להיחשב עסק חברתי, המטרה החברתית צריכה להיות בליבו ובמהותו של העסק. לכן, עסק שרק תורם באופן חד פעמי, או קבוע לטובת מטרה חברתית – אינו נכלל בהגדרה זו, למרות שגם תרומה זו כשלעצמה הינה פעילות מבורכת.

אחת הדמויות המוכרות יותר בעולם העסקים החברתיים, הוא חתן פרס נובל לשלום ד"ר מוחמד יונוס אשר הקים את בנק גרמין (בנק הכפר) בשנת 1983 – עסק אשר הפך להיות אחד העסקים החברתיים הגדולים בעולם. מדובר בבנק חברתי המעניק אשראי בקנה מידה קטן לאנשים שלא יוכלו לקבל הלוואות מבנקים גדולים, מתוך מטרה שישקיעו את כספם ויוכלו להניב רווחים וכמובן להחזיר את הכסף לבנק החברתי. הכספים הושקעו בעיקר בנשים, שפתחו בבנגלדש עסקים באמצעות הכסף שלוו והצליחו באמצעות הכסף לשפר את תנאי מחייתן ותנאי המחייה של משפחותיהן וילדיהן. 

עסק חברתי מודד את הפעילות שלו הן בהיבט הפיננסי והן במישור החברתי/ סביבתי ומכוון לשורת רווח כפולה. מטרתו הראשונה היא קידום המטרה החברתית, ולאחריה השאת רווחים 

עסק חברתי מתמודד עם אותם האתגרים שעימם מתמודד כל עסק קטן או בינוני אחר, בין אם הוא מוכר מוצרים או מספק שירותים. בנוסף לכך, ישנם מספר אתגרים ייחודיים שעלולים לעמוד בפניהם של עסקים חברתיים. לדוגמא: 

בתחום הניהול:

המונח עסק חברתי מעיד על איזון עדין שמוטל על עסקים מסוג זה לשמר: את האיזון שבין העולם העסקי לעולם החברתי. שני העולמות הללו שונים במהותם. העולם העסקי שואף בראש ובראשונה למקסם רווחים, ואילו העולם החברתי שואף לקדם מטרות חברתיות או סביבתיות 

קונפליקטים רבים בעסקים חברתיים נובעים מדרישות שונות ולעיתים אף סותרות שמקורן בשני העולמות הללו שמהם העסק החברתי יונק את ערכיו.

מיותר לציין, שאם הם מצליחים להתגבר על הקושי המובא לעיל, החיבור בין שתי המטרות ושני העולמות, הוא זה שהופך את העסקים החברתיים לכל כך מיוחדים.

עסקים חברתיים, מתקשים לעיתים למדוד ולכמת את הצלחתם, משום שבהיבט החברתי של העסק, המדדים להצלחה אינם תמיד כל כך ברורים. 

צורות הניהול, השליטה וההעסקה בעסק חברתי לעיתים מוגדרות שונה מהמוכר לנו בחברה עסקית רגילה, ולכן האתגרים הניהוליים הם אחרים והתרבות הארגונית היא אחרת.

לדוגמא, ישנם עסקים חברתיים המבוססים ברובם או חלקם על כוח עבודה המורכב ממתנדבים. ניהול מתנדבים שאינם עובדים בעבור שכר, שונה במהותו מניהול עובדים רגיל. סט התמריצים הוא שונה, המוטיבציה היא אחרת ולעיתים קרובות משתנה גם הזמינות של כוח עבודה זה. 

יש עסקים שמנוהלים כקואופרטיבים הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליות, החברתיות, והתרבותיות של חבריהם באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי. תהליכי קבלת החלטות בארגונים חברתיים מסוג זה, עשוי להתארך מכיוון שהחלטות חשובות דורשות רוב של תומכים. 

בתחום הפיננסי:

המטרה החברתית או הסביבתית, לרוב מייצרת עבור העסק אתגר פיננסי לא פשוט בשל הוצאות עודפות שהעסק מוציא כדי לממש את המטרה החברתית או הסביבתית שהוגדרה.

לכן, עסק חברתי צריך להרוויח יותר מאשר עסק רגילץ  

ישנם ארגונים חברתיים הנשענים במודל העסקי שלהם על סיוע חיצוני או כספי תרומות, אך כשמדובר בעסק חברתי הכוונה היא לעסק שמכוון לרווח עצמאי הנובע במלואו מהפעילות העסקית.

בתחום השיווק: 

לעיתים, האלמנט החברתי בעסק דווקא עומד לו לרועץ בהיבט השיווקי. תחשבו לדוגמא על עסק שהמטרה שלו העסקת עובדים בפריפריה, ובעיקר מהמגזר הערבי. ייתכן שבפעילותה השיווקית אל מול חברות במגזר העסקי בישראל, החברה דווקא תצניע את המטרה שהיא מקדמת. 

יש להיזהר בעת הפרסום והשיווק של עסק חברתי, על מנת שלא ייתפס כמסכן או כזקוק לתרומות. זהו מיצוב שעשוי להיות בעייתי לעסק. כפי שנכתב קודם, עסק חברתי, מכוון לרווח עצמאי והוא פועל כעסק לכל דבר ועניין. 

בתחום הרגולציה:

עסקים חברתיים נכון להיום, זוכים למעמד משפטי זהה לזה של עסקים רגילים למרות הוצאותיהם הנוספות בגין מטרותיהם החברתיות. 

למרות האתגרים הרבים, חשוב לעודד את התנופה של העשייה החברתית לטובת כולנו כחברה וקהילה. העתיד דורש מאתנו להתמודד בצורה טובה יותר עם בעיות שלא ניתן להן מענה בתחום המדיני, ואנחנו כאזרחים יכולים להרים את הכפפה ולעשות את ההבדל!

עסק חברתי, יכול להיות הפתרון שחיפשנו, זוהי הנוסחה המנצחת. שילוב אלגנטי ויעיל המעניק מענה אמיתי ואיכותי לצרכים חברתיים או סביבתיים במקביל לצרכים עסקיים הקיימים בשוק.

המאמר נכתב ע"י מנהל ליווי עסקי במעוף​.​

 

התנהלות פיננסית ועסקית בעת משבר – "וירוס הקורונה"

תקופות המשברים הפיננסיים, הבטחוניים והבריאותיים, יוצרים אוירה והתנהגות צרכנית שונה מהרגיל. כיצד צריך להתנהל בעל עסק בעת משבר?

מאמר מאת: ציון ביטון, מנהל פיתוח אזורי ארצי.

​​​​קצת הסטוריה

שנים רבות אנו חווים משברים עולמיים המשפיעים על העסקים בכל מקום כמעט על פני הגלובוס פעם אחת היה משבר הסאב – פריים בשנת 2008 , קדמו לא המשבר הכלכלי בארצות הברית טרום מלחמת העולם השנייה , משבר הנפט בשנות ה- 70 ועוד כהנה וכהנה משברים.

מדינת ישראל נולדה לתוך משברים כלכליים שנוצרו כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה , המשיכו בשנות החמישים עם הצנע שהונהג במדינה , המשבר הכלכלי העולמי בעקבות חרם הנפט ועליית מחירי הנפט בשנת 1973 והמשכו במשבר הכלכלי בשנת 1984 ( אינפלציה בלתי נתפסת) ועד לתקופות ההסלמה עם הפלשתינאים ששיאם בשנת 2009 ומבצע "צוק איתן" בהמשך.

בימים אלו אנו חווים משבר אחר שהיה מוכר לנו מההיסטוריה העולמית , משום מקום וללא התראה מוקדמת תקף אותנו וירוס הקורונה, שהתחיל רחוק מאיתנו (בסין) ולאחרונה הגיע גם לארצנו ולאזור כולו , הפגיעה הכלכלית הראשונה והבולטת ביותר הייתה הפסקה כמעט מוחלטת בתנועת הנוסעים בעולם , שדות תעופה כמעט סגורים לחלוטין , חברות תיירות וחברות להסעת תיירים מושבתות עד כדי הוצאת העובדים לחופשות כפויות ומעל לכל חובת הבידוד על כל מי שהגיע ממדינות בעלות סיכון או באם שהינו באזור " נגוע" .

ספקית חומרי הגלם הגדולה בעולם השביתה את קווי הייצור ( מפעל הנגדים הגדול בעולם נמצא בסין , בכל מכשיר אלקטרוני בכל רכב וכמעט בכל מוצר חשמלי קיימים נגדים בגודל כזה או אחר) , מזה אנו מבינים ששרשרת ארוכה של יצרנים נמצאים בתקופה של אי וודאות .

אז מה בעצם קורה במצב כזה?

תקופות המשברים הפיננסיים יוצרים אוירה והתנהגות צרכנית שונה מהרגיל , ירידה דרסטית בקניות ובבילויים ( למעט בימים אלו מוצרי מזון ומוצרי הגינה) , יציאה לנופשים בחו"ל נעצרת לחלוטין וגם בארץ ממעטים לבלות במקומות הומי אדם . לשמחתנו אנו נמצאים בתחילת החזרה לשגרה אך סימן השאלה נותר עדיין , האם ההסגר ישוב כתוצאה מהתפרצויות נוספות של הוירוס המאיים.

מה קורה לבעל העסק הקטן והבינוני בתקופות המשבר ואי הוודאות?

 

• אין לו מידע על אופק ואורך המשבר .
• תשלום שכר לעובדים הנמצאים בבידוד כתוצאה מהנחיות משרד הבריאות
• מחסור בכ"א .
• הוצאות קבועות- שכירות, ארנונה, הנה"ח ועוד – אינן קטנות.
• שכר עבודה- העובדים ממשיכים לקבל שכר קבוע ללא התייחסות למצב המכירות , במירב המקרים.
• המלאי שוכב במדפים (שווה כסף) בציפייה שיגיע המושיע וישתמש בו.
• ספקים ממתינים לתשלום – אף הם מעסיקים ושילמו עבור חומרי הגלם , מאידך ישנם ספקים שהפסיקו פעילות .

הבנקים – מאותתים לנו באמצעות שיחות הטלפון היומיות שרמת האשראי מגיעה לקו האדום.
ניתן להוסיף עוד עשרות דוגמאות לאותות שאנו כבעלי עסק נתקלים בהם בעתות שיגרה אך במיוחד בתקופה זו של אי ודאות .

זה הזמן להתנהלות פיננסית נכונה ולהתייעלות ארגונית בעסק:

מה עלינו לבצע ואיך עלינו לנהוג בתקופות שאינן נשלטות על ידינו וכל הסביבה שלנו נמצאת במצב דומה, להלן מספר צעדים העשויים לסייע לכל בעל עסק באשר הוא , אין חשיבות למיקומם בדירוג הנרשם:

• צעד ראשון – מיפוי העסק- התחייבויות לספקים, צ'קים דחויים שניתנו, תמונת מצב בבנק, התחייבויות לרשויות, דמי שכירות ועוד.
• צעד שני – מיפוי חייבים, הכנסות לקבל וצ'קים דחויים שנתקבלו מלקוחות.
• צעד שליש י- הכן דו"ח תזרים מזומנים לעסק בהתאם לתנועות החשבונאיות (רמה יומית, שבועית, חודשית ועוד).
• צעד רביעי – בדיקת מלאי- האם קיימים מוצרים ששוכבים על המדפים או במחסנים תקופה ארוכה? (זכור- המלאי הינו במעמד משכיר שטח בעסק שלך אך הוא משתמש גם בהון של העסק). זכור! זה הזמן לריענון המחסנים.
• צעד חמישי – בחן את הפעילות השיווקית, בחן האם קיים קיטון במכירות ללקוחות קבועים (אפשר וצריך לשמור על קשר חם איתם), בדוק שוב את מעמדך מול המתחרים).
• צעד שישי – שתף פעולה עם בעלי עסקים בסביבה הקרובה הן בהתייעצויות משותפות והן בשיווק משותף .

זה הזמן ליצירתיות , יוזמה ונקיטת צעדים יומרניים לקידום העסק – לדוגמא , לקוחות רבים נשארים בבית , אולי ניתן להפעיל שרות משלוחים וכמובן פתיחת אפשרויות לרכישה טלפונית או אינטרנטית.

זו גם תקופה להזדמנויות עסקיות חדשות , ביקושים למוצרי הגנה והיגיינה גוברים מיום ליום , שירותי משלוחים , למידה מרחוק ועוד כהנה וכהנה אפשרויות – למד לזהות אותם ונצל את האפשרות להשתמש בהם לשרידות והצלחת העסק שלך .

טיפים נוספים:
​להתייעץ ביועצים המתמחים בליווי עסקים.
הקפדת יתר על ניהול תזרים כספי של העסק.
בדוק עצמך מידי שבוע ובצע שינויים בהתאם להתפתחויות וההתרחשויות כך שתמיד תהיה ערוך להתנהלות שונה ושמרנית יותר בתקופה זו.

מאמר מאת: ציון ביטון,​ מנהל פיתוח אזורי ארצי.

תגיות תוכן  
התנהלות פיננסית, קורונה