מהו
עסק חברתי? יותר ויותר יזמים בישראל חושבים לפתוח עסק המקדם מטרה חברתית או
סביבתית בהתנהלות עסקית או במילים אחרות- יזמות חברתית.
המאמר
נכתב ע"י מנהל ליווי עסקי במעוף
עסקים
חברתיים בישראל קיימים מזה כשני עשורים. יותר ויותר יזמים בישראל חושבים לפתוח עסק
המקדם מטרה חברתית או סביבתית בהתנהלות עסקית – או במילים אחרות- יזמות חברתית.
זה
מאוד אופנתי בימים אלה לדבר על עסק חברתי. חברות רבות מנסות להציג את עצמן כעסקים
חברתיים, לעיתים, על מנת לזכות בנקודות זכות אצל הצרכנים. חשוב לזכור, שלא כל חברה
או עסק המציגים את עצמם ככאלה, הם עסק חברתי אמיתי.
במאמר
זה ננסה לגלות מהו בכלל עסק חברתי?
מה
עסק כזה צריך לקחת בחשבון ומהם האתגרים העומדים בפני יזם שרוצה לפתוח עסק מהסוג
הזה?
נכון
להיום, עדיין אין הגדרה חד ערכית שאפשר להתייחס אליה בנוגע לעסקים חברתיים.
בפשטות
ניתן לומר, שעסק חברתי הוא גוף שתורם לחברה בדרך כלשהי ומקדם מטרה חברתית או
סביבתית באמצעות כלים עסקיים. בניגוד למודל הקלאסי של מלכ"רים, העסק החברתי
מקיים פעילות עסקית ועל ידי כך מקיים את עצמו
על
מנת להיחשב עסק חברתי, המטרה החברתית צריכה להיות בליבו ובמהותו של העסק. לכן, עסק
שרק תורם באופן חד פעמי, או קבוע לטובת מטרה חברתית – אינו נכלל בהגדרה זו, למרות
שגם תרומה זו כשלעצמה הינה פעילות מבורכת.
אחת
הדמויות המוכרות יותר בעולם העסקים החברתיים, הוא חתן פרס נובל לשלום ד"ר
מוחמד יונוס אשר הקים את בנק גרמין (בנק הכפר) בשנת 1983 – עסק אשר הפך להיות אחד
העסקים החברתיים הגדולים בעולם. מדובר בבנק חברתי המעניק אשראי בקנה מידה קטן
לאנשים שלא יוכלו לקבל הלוואות מבנקים גדולים, מתוך מטרה שישקיעו את כספם ויוכלו
להניב רווחים וכמובן להחזיר את הכסף לבנק החברתי. הכספים הושקעו בעיקר בנשים,
שפתחו בבנגלדש עסקים באמצעות הכסף שלוו והצליחו באמצעות הכסף לשפר את תנאי מחייתן
ותנאי המחייה של משפחותיהן וילדיהן.
עסק
חברתי מודד את הפעילות שלו הן בהיבט הפיננסי והן במישור החברתי/ סביבתי ומכוון
לשורת רווח כפולה. מטרתו הראשונה היא קידום המטרה החברתית, ולאחריה השאת רווחים
עסק
חברתי מתמודד עם אותם האתגרים שעימם מתמודד כל עסק קטן או בינוני אחר, בין אם הוא
מוכר מוצרים או מספק שירותים. בנוסף לכך, ישנם מספר אתגרים ייחודיים שעלולים לעמוד
בפניהם של עסקים חברתיים. לדוגמא:
בתחום
הניהול:
המונח
עסק חברתי מעיד על איזון עדין שמוטל על עסקים מסוג זה לשמר: את האיזון שבין העולם
העסקי לעולם החברתי. שני העולמות הללו שונים במהותם. העולם העסקי שואף בראש
ובראשונה למקסם רווחים, ואילו העולם החברתי שואף לקדם מטרות חברתיות או סביבתיות
קונפליקטים
רבים בעסקים חברתיים נובעים מדרישות שונות ולעיתים אף סותרות שמקורן בשני העולמות
הללו שמהם העסק החברתי יונק את ערכיו.
מיותר
לציין, שאם הם מצליחים להתגבר על הקושי המובא לעיל, החיבור בין שתי המטרות ושני
העולמות, הוא זה שהופך את העסקים החברתיים לכל כך מיוחדים.
עסקים
חברתיים, מתקשים לעיתים למדוד ולכמת את הצלחתם, משום שבהיבט החברתי של העסק,
המדדים להצלחה אינם תמיד כל כך ברורים.
צורות
הניהול, השליטה וההעסקה בעסק חברתי לעיתים מוגדרות שונה מהמוכר לנו בחברה עסקית
רגילה, ולכן האתגרים הניהוליים הם אחרים והתרבות הארגונית היא אחרת.
לדוגמא,
ישנם עסקים חברתיים המבוססים ברובם או חלקם על כוח עבודה המורכב ממתנדבים. ניהול
מתנדבים שאינם עובדים בעבור שכר, שונה במהותו מניהול עובדים רגיל. סט התמריצים הוא
שונה, המוטיבציה היא אחרת ולעיתים קרובות משתנה גם הזמינות של כוח עבודה זה.
יש
עסקים שמנוהלים כקואופרטיבים הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליות,
החברתיות, והתרבותיות של חבריהם באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת
באופן דמוקרטי. תהליכי קבלת החלטות בארגונים חברתיים מסוג זה, עשוי להתארך מכיוון
שהחלטות חשובות דורשות רוב של תומכים.
בתחום
הפיננסי:
המטרה
החברתית או הסביבתית, לרוב מייצרת עבור העסק אתגר פיננסי לא פשוט בשל הוצאות
עודפות שהעסק מוציא כדי לממש את המטרה החברתית או הסביבתית שהוגדרה.
לכן,
עסק חברתי צריך להרוויח יותר מאשר עסק רגילץ
ישנם
ארגונים חברתיים הנשענים במודל העסקי שלהם על סיוע חיצוני או כספי תרומות, אך
כשמדובר בעסק חברתי הכוונה היא לעסק שמכוון לרווח עצמאי הנובע במלואו מהפעילות
העסקית.
בתחום
השיווק:
לעיתים,
האלמנט החברתי בעסק דווקא עומד לו לרועץ בהיבט השיווקי. תחשבו לדוגמא על עסק
שהמטרה שלו העסקת עובדים בפריפריה, ובעיקר מהמגזר הערבי. ייתכן שבפעילותה השיווקית
אל מול חברות במגזר העסקי בישראל, החברה דווקא תצניע את המטרה שהיא מקדמת.
יש
להיזהר בעת הפרסום והשיווק של עסק חברתי, על מנת שלא ייתפס כמסכן או כזקוק
לתרומות. זהו מיצוב שעשוי להיות בעייתי לעסק. כפי שנכתב קודם, עסק חברתי, מכוון
לרווח עצמאי והוא פועל כעסק לכל דבר ועניין.
בתחום
הרגולציה:
עסקים
חברתיים נכון להיום, זוכים למעמד משפטי זהה לזה של עסקים רגילים למרות הוצאותיהם
הנוספות בגין מטרותיהם החברתיות.
למרות
האתגרים הרבים, חשוב לעודד את התנופה של העשייה החברתית לטובת כולנו כחברה וקהילה.
העתיד דורש מאתנו להתמודד בצורה טובה יותר עם בעיות שלא ניתן להן מענה בתחום
המדיני, ואנחנו כאזרחים יכולים להרים את הכפפה ולעשות את ההבדל!
עסק
חברתי, יכול להיות הפתרון שחיפשנו, זוהי הנוסחה המנצחת. שילוב אלגנטי ויעיל המעניק
מענה אמיתי ואיכותי לצרכים חברתיים או סביבתיים במקביל לצרכים עסקיים הקיימים בשוק.
המאמר נכתב ע"י
מנהל ליווי עסקי במעוף.